פורסם בתאריך 27/05/2019

קלף נפרשטק

עבודת יד:
בקלף עבודת יד כל פעולות העיבוד נעשות ידנית ללא מגע מכונה\גוי.

בתפילין ומזוזות רצוי להדר אחר קלף עב’ יד. אך בס”ת הענין חשוב יותר, בגלל שרוב רובם של הראשונים סוברים דהוי מדאורייתא.

ובשבט הלוי לאחר שכתב להכשיר קלף מכונה, הראה פנים לעיבוד הידני: “ומודינא דמחשיבות המצוה לעשות לעצמו לכתחילה , וכן הי׳ דעת גאוני ישראל , כי עלינו להחמיר בעבוד לשמה מתחלת העבוד עד סופו בכל הפעולות המשתנות , ובודאי גם ההשראה של קדושה עולה ע״י פעולת ישראל כשר לשמה בכל שלבי העבודה. ע”כ בודאי יש ענין נכבד להתעורר בזה בדרך זריזות ולכתחילה כי חובבי מצות סתו”מ הקונים היום בודאי מבקשים המובחר והלכתחילה…” עכ”ל.

ובתורת השלמים (סי’ ח”י) לחיד”א ממהר”ם זכות זצ”ל איתא: “אם אפשר טוב שעבוד העורות יהיה הכל ע”י ישראל ולא תגע בו יד ערל וטמא”.

וראה מש”כ באול”צ ח”ב עמ’ לד ד”ה והנה, ששם משמע שטוב שגם תיקון העור מלבד עיבודו בסיד יהיה לשמה (כגון גירוד העור והחלקתו והכנתו לכתיבה), וכן הוא בברוך שאמר (עמ’ לו’) שנכון שתיקוני העור מלבד העיבוד יהיו לשמה. ובס’ בני יונה (רע”א,א): “נכון לדקדק בקדושת העיבוד לשמה כל מקום שאפשר ע”י ישראל, ואפילו אינו מעבד ביפוי כגוי, וכן תקון וחליקתן העורות וגרירתן וכו’ ע”י ישראל לשמה ובדיעבד כשר אף אם לא נעשו אלו המלאכות לשמה; ובקובץ אגרות להחזו”א (ח”ב קלד) מובא שרצה החזו”א לצוות שיאמרו לשמה “אבל עשה זאת קודם בואי, אבל נראה שאין דבר זה בכלל עיבוד”. וכן בשבט הלוי ח”י סי’ ד’ כ’:”…והמלאכות אחרי העיבוד בסיד כהסרת שערות אחרי שכבר העור מעובד מן הדין… בגדר תיקון העור… ויש הידור בזה לכתחילה אבל אינו מעכב וי”ש משתדל לשמה גם בזה…”

רואים שמלבד הצד ההלכתי יש ענין רוחני שכל העיבוד יהיה ידני ע”י יהודים
בקשה להצעת מחיר
ההודעה נשלחה. נחזור עם תשובה בקרוב.